כָּמוֹנִי, כָּמֹנִי, כָּמוֹךָ, כָּמֹכָה, כָּמֹהוּ, כָּמוֹהָ, כָּמוֹנוּ, כְּמוֹכֶם, כְּמוֹהֶם (כמו אני, כמו אתה, כמו את, כמו הוא, כמו היא, כמו אנו, כמו אתם, כמו הם), — מלה להוראת הדמיון, ותשמש א) במשמ' האות כְּ בלבדה: ירדו במצולת כְּמוֹ-אבן שמות יה ה. וברוח אפיך נערמו מים נצבו כְמוֹ-נד נזלים שם ח. מי זאת הנשקפה כְּמוֹ-שחר שה"ש ו י. חמוקי ירכיך כְּמוֹ חלאים שם ז ב. כְּמוֹ הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה ישע' כו יז. תזרם כְּמוֹ דוה שם ל כב. הלוא חבלים יאחזוך כְּמוֹ אשת לדה ירמ' יג כא. היו תהיה לי כְּמוֹ אכזב מים לא נאמנו שם יה יח. פתחו מאבסיה סלוה כְּמוֹ-ערמים והחרימוה שם נ כו. כלם מנאפים כְּמוֹ תנור בערה מאפה הוש' ז ד אכתוב לו רבו תורתי כְּמוֹ-זר נחשבו שם ח יב. ואהי להם כְּמוֹ-שחל כנמר על דרך אשור שם יג ז. בטרם תגלה רעתך כְּמוֹ עת חרפת בנות אדם וכל סביבותיה יחזק' יו נז. ויבא1 סגנים כְּמוֹ-חמר וּכְמוֹ יוצר ירמס טיט ישע' מא כה. ושתו והמו כְּמוֹ-יין זכר' ט יה. על כן נסעו כְמוֹ-צאן שם י ב. וירקידם כְּמוֹ-עגל לבנון ושריון כְּמוֹ בן ראמים תהל' כט ו. כְּמוֹ-פתן חרש יאטם אזנו שם נח ה. כְּמוֹ חלב ודשן תשבע נפשי שם סג ז. בקע ים ויעבירם ויצב מים כְּמוֹ-נד שם עח יג. עד מה יי' תאנף לנצח תבער כְּמוֹ-אש קנאתך שם עט ה. ועשה קציר כְּמוֹ-נטע איוב יד ט. לבו יצוק כְּמוֹ-אבן שם מא יו. ואת רדפיהם השלכת במצולת כְּמוֹ-אבן במים עזים נחמ' ט יא. — ובכנ' כָּמוֹנִי, כָּמוֹךָ וכו': כי נחש ינחש איש אשר כָּמֹנִי בראש' מד יה. בעבור תדע כי אין כָּמֹנִי בכל הארץ שמות ט יד. נביא מקרבך מאחיך כָּמֹנִי יקים לך יי' אלהיך דבר' יח יה. מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כָּמוֹנִי שופט' ט מח. מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשר כָּמוֹנִי ש"ב ט ח. חי חי הוא יודך כָּמֹנִי היום ישע' לח יט. הבאת יום קראת ויהיו כָמֹנִי איכ' א כא. ומי כָמֹנִי יקרא ויגידה ישע' מד ז. כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כָּמוֹנִי שם מו ט. כי לא איש כָּמוֹנִי אעננו איוב ט לב. האיש כָּמוֹנִי יברח ומי כָמוֹנִי אשר יבא אל ההיכל וחי נחמ' ו יא. אין נבון וחכם כָּמוֹךָ בראש' מא לט. ואהבת לרעך כָּמוֹךָ אני יי' ויקר' יט יח. כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כָּמוֹךָ כי גרים הייתם בארץ מצרים שם לד. למען ינוח עבדך ואמתך כָּמוֹךָ דבר' ה יד. נביא אקים להם מקרב אחיהם כָּמוֹךָ ונתתי דברי בפיו שם יח יח. אשריך ישראל מי כָמוֹךָ עם נושע ביי' שם לג כט. ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כָמוֹךָ בישראל ש"א כו טו. על כן גדלת יי' אלהים כי אין כָּמוֹךָ ואין אלהים זולתך ש"ב ז כב. הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כָּמוֹךָ לא היה לפניך ואחריך לא יקום כָּמוֹךָ מ"א ג יב. לא היה כָמוֹךָ איש במלכים כל ימיך שם יג. יי' אלהי ישראל אין כָּמוֹךָ אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת שם ח כג. גם אני נביא כָּמוֹךָ ומלאך יי' דבר אלי בדבר יי' לאמר השבהו אתך אל ביתך שם יג יח. מאין כָּמוֹךָ יי' גדול אתה וגדול שמך בגבורה ירמ' י ו. מי אל כָּמוֹךָ נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו מיכ' ז יח. יי' מי כָמוֹךָ מציל עני מחזק ממנו תהל' לה י. אלה עשית והחרשתי דמית היות אני כָמוֹךָ אוכיחה ואערכה לעיניך שם נ כא. יי' אלהי צבאות מי כָמוֹךָ חסין יה שם פט ט. לאיש כָּמוֹךָ רשעך ולבן אדם צדקתך איוב לה ח. יי' אין כָּמוֹךָ ואין אלהים זולתך דהי"א יז כ. — כָּמֹכָה: מי כָמֹכָה באלים יי' מי כָמֹכָה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא שמות יה יא. איש אשר יעשה כָמוֹהָ (כמו הקטרת) להריח בה ונכרת מעמיו שם ל לח. ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי וכו' אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כָּמוֹהָ תננה לי ש"א כא י. כל הגנב מזה כָּמוֹהָ נקה וכל הנשבע מזה כָּמוֹהָ נקה זכר' ה ג. ברד כבד מאד אשר לא היה כָמֹהוּ במצרים שמות ט יח. לפניו לא היה כן ארבה כָּמֹהוּ ואחריו לא יהיה כן שם י יד. והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כָּמֹהוּ לא נהיתה וְכָמֹהוּ לא תסף שם יא ו. ובמתכנתו (של שמן המשחה) לא תעשו כָּמֹהוּ קדש הוא וכו' איש אשר ירקח כָּמֹהוּ ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו שם ל לב-לג. תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כָמֹהוּ במד' כג י. הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כָּמֹהוּ השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי דבר' ד לב-לג. ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יי' כי אין כָּמֹהוּ בכל העם ש"א י כד. ואחריו לא היה כָמֹהוּ בכל מלכי יהודה מ"ב יח ה. וְכָמֹהוּ לא היה לפניו מלך וכו' ואחריו לא קם כָּמֹהוּ שם כג כה. כָּמֹהוּ (כמו הארבה הזה) לא נהיה מן העולם יוא' ב ב. הוי כי גדול היום ההוא מאין כָּמֹהוּ ועת צרה היא ליעקב ירמ' ל ז. ועשיתי בך את אשר לא עשיתי ואת אשר לא אעשה כָמֹהוּ עוד יחזק' ה ט. ובגוים הרבים לא היה מלך כָּמֹהוּ ואהוב לאלהיו נחמ' יג כו. השמת לבך על עבדי איוב כי אין כָּמֹהוּ בארץ איש תם וישר איוב א ח. הן אל ישגיב בכחו מי כָמֹהוּ מורה שם לו כב. ואם זרוע כאל לך ובקול כָּמֹהוּ תרעם שם מ ט. ולא נעשה פסח כָּמֹהוּ בישראל מימי שמואל הנביא דהי"ב לה יח. אך בזאת נאות לכם אם תהיו כָמֹנוּ להמל לכם כל זכר בראש' לד טו. כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כָּמֹנוּ ויחי דבר' ה כג. אם נוס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב כי עתה כָמֹנוּ עשרה אלפים ש"ב יח ג. גם אתה חלית כָמֹנוּ אלינו נמשלת ישע' יד י. גם לי לבב כְּמוֹכֶם לא נפל אנכי מכם איוב יב ג. כְּמוֹהֶם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם תהל' קטו ח. — כמוֹךָ כפלוני, כמוֹני כמוךָ: ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כָמוֹךָ כפרעה בראש' מד יח. ויאמר (גדעון) אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם אחד כתאר בני המלך שופט' ח יח. ויאמר (מלך ישראל) אל יהושפט התלך עמי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כעמי כעמך כסוסי כסוסיך מ"א כב ד. — כָּמוֹהוּ כְאַיִן: מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה הלוא כָמוֹהוּ כְּאַיִן בעיניכם חגי ב ג. — ובתו"מ: כל הבשר להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת וכו' וכל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת שבת ז ג. ושואלים את הגדול שבהן (שבעדים) ואומרים לו אמור מה ששמעת בפירוש והוא אומר והדיינין עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחין והשני אומר אף אני (שמעתי) כמוהו והשלישי אומר אף אני כמוהו סנה' ז ה. השוחט (סימן) אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ורובו של אחד כמוהו חול' ב א. האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה יומ' ח ב. זה הכלל כל שאין כמוה חיה טרפה חול' ג א. אמרתי לו בני כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל נדר' ט:. למלך שנגלה לבן ביתו בלבוש נאה וכו' וא"ל עשה לי כמוהו א"ל אדוני המלך וכי יכול אני לעשות כמוהו כך א"ל הקב"ה למשה עשה לי משכן אמר לפניו רבש"ע יכול אני לעשות כמוהו מד"ר שה"ש, צאינה וראינה. — ובסהמ"א: ואל יאשימני אדני כי מרוב שיחי וכעסי דברתי עד הנה אבל (אדם) כמוני ישגה וכמוהו יסלח מכת' חסדאי למלך הכוזרים. מחמר קורצת כמוני ועושני עושך וכו' מאומה לא אבקש בלתי קשב ואם אל כמוני יפנה כמוך איננו תמהון אגר' מנחם להסגן חסדאי. — ואמר המשורר: ואמנם הוא וכל חכמי אדמה כמו שמש והמה כעננים, וכמוני יאהב כי אשנה תהלותיו בפי כפעמונים רשב"ג, עטה הוד. הכמוני יהי טורף באפו ואם יטור לעולמים כמותו, ואם אוכל להתאפק ודודי כמים שֻפכה עלי חמתו ר"ש הנגיד, הנרפא הזמן. בחי האל וחי עבדי אלהים וכמוני יהי שומר שבועה, ברגלי אעלה סלע וארד אלי פחת במעמקים תקועה הוא, נשמה. וחבר את כזביו העצומים והרבים באגרת חקורה, וחלילה לכמוני לדבר בפי מלה תהי עליו נטורה הוא, אלוה עז. — ב) להורות תחלת הזמן של פעולה מהפעולות, als; dès que; as soon as: וּכְמוֹ השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט בראש' יט יה. — ג) במשמ' כְּאִלוּ, als ob; comme si; like if: הרינו חלנו כְּמוֹ ילדנו רוח ישע' כו יח. — *כְּמוֹ שֶׁ: דגים הללו גדלין במים כיון שיורדה טפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצמאון כמו שלא טעמו מים מימיהן מד"ר בראש' צז. — ד) כְּמוֹ, במשמ' כמו שהוא, הכל כמו שהיה: אם אמרתי אספרה כְמוֹ2 הנה דור בניך בגדתי תהל' עג יה. — ואמר הפיטן: על הטובות לא עבדתיך, אחת לרבוא לא גמלתיך, אם אמרתי אספרה נא כְמוֹ, לא ידעתי ספורות למו שהי"ח ליום א. — כְמוֹ רגע איכ' ד ו, עי' רגע. — כְּמוֹ רבו זכר' י ח, עי' רבה. — כְּמוֹ יתמללו תהל' נח ח, עי' מלל. — °בִּכְמוֹ, בכמו כך וכך שנים, במשמ' קרוב לכך וכך שנים: נמשכים עוד בזמן ההוא בכמו ארבעים שנה בין רב למעט ר"י אברבנאל, מפע' ה' נד.
1 י"ג ויכס.
2 דעת רוב החדשים כי הנוסח משבש, אך כבר השתמשו הסופרים בדבור זה במשמ' כמו שהוא.