ג. כֵּן – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה – פרויקט בן־יהודה
ג. כֵּן

1 , ש"ז, מ"ר כֵּנִים, כינים, —  במלאכת המכנות.  — עָגֹל עשוי עקמומיות וכריכות:  ועל השלבים כֵּן 2 ממעל וכו' ופיה עגל מעשה כֵן אמה וחצי האמה (מ"א ז כט=לא).  —  ובהשאלה במדר':  מעיה של אשה עשויין כינים 3 כינים פיקין פיקין (מד"ר ויקר' יד).



1 משרש * כנן שלהלן, במשמ' כרך, ועי' הערה לקמן

2 ממליצת לשון הכתוב נראה ברור כי כן זה הוא איזה קשוט או חלק מהמכונות למעלה, ועכ"פ לא תושבת כיון שהיה ממעל לשלבים, ומדברי הפסוק שלאחריו פיה עגל מעשה כן, מוכח כי הכן הוא דבר עגל.  ואפשר כי נגזרה מלה זו מן השרש *כנן, במשמ' עשה כריכות, וממנו גם הרבים כנים שבמדרש ויקרא המובא בפנים.

3 כך בערוך, ובילקוט איוב רמז תתק"ה כנין.  ובנוסח' הדפו' קינין.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים