, שת"ז, לנק' כְּנַעֲנִית, מ"ר כְּנַעֲנִים, בכנ' כִּנְעָנֶיהָ, —  א) אחד מֵעַם כנען: איש כְּנַעֲנִי (בראש' לח ב).  ושאול בן הַכְּנַעֲנִית (שם מו י).  ב) סוחר, תַּגָּר, Händler; marchand; merchant: מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כִּנְעָנֶיהָ נכבדי ארץ (ישע' כג ח).  ולא יהיה כְנַעֲנִי עוד בבית יי' צבאות ביום ההוא (זכר' יד כא).  סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לַכְּנַעֲנִי  (משלי לא כד).  יכרו עליו חברים יחצוהו בין כְּנַעֲנִים (איוב מ ל). — ואמר המשורר:  אדמה ליצורים שוק וכלם בעלי חנות, ויש נוכל בכנענים ויש עושה בנאמנות, ויש אציל ומום אין בו לבד דלות ומסכנות (ר"ש הנגיד, בן משלי א נו).