°, ש"ז, — שה"פ מן הפעל כסף במשמ' תשוקה: אותה התשוקה והכסוף שכספתי בעולם על הכל לפיכך אני חולה (מדר' נעלם, זהר, חיי שרה). אותו הגוף שנצטער עמי באותו העולם ולא היה לו הנאה וכסוף בו מפני יראת קונו (שם). אין תאותם וכסופם אלא ליהנות מזיו השכינה וליזון מזיוה (שם, תולדות). אמר רבי יעקב באותם העולמות שהם ימים באותם ההנאות והכסופין שהוא נוחל (שם, חיי שרה). כל נשמתן של צדיקים למעלה בעדן הן ומה ממה שיורד מעדן ישגא החכמה בעולם לעומדים בו ונהנין מהנהותיו וכסופין עאכ"ו (שם).