כָּסוּל
*1, ת"ז, — שאחת מירכותיו גבוהה: בעל חמש רגלים או שאין לו אלא שלש ושרגליו קלוטות כשל חמור והשחול והכסול איזה הוא שחול שנשמטה ירכו וכסול2 שאחת מירכותיו גבוהה (בכור' ו ז). — ואמר הפיטן: כח הסבל הכשיל נטל, כסול ושחול הנשאר מקטל (רשב"י הבבלי, סליח', אין כמדת).
1 מן כסל, עי"ש.
2 ואמרו בגמ' (בכורות מ.) איזהו כסול ואיזהו שחול שחול שנשמטה יריכו כסול שרגלו אחד בתוך הכסל ורגלו אחד ע"ג הכסל.