כַּסָּף

*, ש"ז, מ"ר כַּסָּפִים, — אומן עושה מלאכה בכסף: ולא היו יושבין מעורבבין אלא זהבים בפני עצמן וכספין בפני עצמן ונפחים בפני עצמן (תוספתא סוכ' ד ו). ס' ריבוא בני אדם עשו אצלם רד"ו שנים מהם כספים ומהם זהבים שנוטלים בשכרן דינר ליום (מד"ר בראש' סא). יצא כורש לטיול במדינה וראה המדינה שוממה אמר מה טיבה של מדינה זו שוממת איכן הם הזהבים איכן הם הכספים (שם שה"ש, קמתי אני). כאדם שהוא אומר לחבירו מה מלאכתו של פלוני כסף נגר חצב (והזהיר, כי תשא).

אגורה. – גֵּרָה. – *זוּז. – °חַלְפָן. – חִנָּם. – כִּכָּר. – מחיר. – *מטבע. – *ממון. – *מעה, *מעות. – *מקח. – *סלע. – *עֹבר לסוחר. – *פָּרַע. – *פֵּרָעוֹן. – *צרף. – שֹׁחד. – שִׁלֵּם.  – שלמון. – שֶׁקֶל.

חיפוש במילון: