כַּעֲסִיִּי

°, ת"ז, לנק' כַּעֲסִיִּית, מ"ר כַּעֲסִיִּים, כַּעֲסִיּוֹת, — של כעס: ותקנה הנפש מהבלבולים המחשביים והכעסיים והתאויים (כוזרי ג ה). ובפרט בכח התאוויי והכעסיי כמו האהבה והשנאה והכעס והשחוק ודומיהן (ר' הלל, תגמ' הנפ' מה.). קדחת יום כעסיית הנה יתחדש להפלגת תנועת הרוח אל החוץ בעניין הכעס (קאנון ד א טו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים