ש"ז, בהפס' כָּעַס, מ"ר כְּעָסִים, כַּעֲסִי, כַּעַסְךָ, כַּעֲסוֹ, — א) עזות וחֻצפה של גאוה, Frechheit; arrogance; insolence: אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם לולי כַּעַס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא יי' פעל כל זאת (דבר' לב כו-כז. כי אתה עמל וָכַעַס תביט (תהל' י יד). — ב) רגש של צער מפני מעשה לא טוב, Verdruss; affliction; grief: ויירא יי' וינאץ מִכַּעַס בניו ובנתיו (דבר' לב יט, ר"ל מפני הצער אשר גרמו לו בניו ובנותיו. אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרב שיחי וְכַעְסִי דברתי עד הנה (ש"א א יו. חנני יי' כי צר לי עששה בְכַעַס עיני נפשי ובטני כי כלו ביגון חיי (תהל' לא י-יא. כַּעַס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו (משלי ז כה. כי ברב חכמה רב כָּעַס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב (קהל' א יח. — ג) רגש של לא רצון עז בשביל מעשה שנעשה שלא כהגן, Arager; dépit, colère; anger: וכעסתה צרתה גם כַּעַס בעבור הרעמה (ש"א א ו. על חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל בְּכַעֲסוֹ אשר הכעיס את יי' אלהי ישראל (מ"א יה ל. אך לא שב יי' מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה על כל הַכְּעָסִים אשר הכעיסו מנשה (מ"ב כג כו. ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כַּעַס קרבנם (יחזק' כ כח. כבד אבן ונטל החול וְכַעַס אויל כבד משניהם (משלי כז ג. טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדונים וָכָעַס (שם כא יט. אויל ביום יודע כַּעְסוֹ (שם יב יו. שובנו אלהי ישענו והפר כַּעַסְךָ עמנו (תהל' פה ה. כי כל ימיו (של האדם) מכאובים וָכָעַס ענינו גם בלילה לא שכב לבו (קהל' ב כג. טוב כַּעַס משחוק כי ברע פנים ייטב לב (שם ז ג. והסר כַּעַס מלבך והעבר רעה מבשרך (שם יא י. — ובתו"מ: ר"ש בן אלעזר אומר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו (אבות ד יח. משה רבינו לפי שהיה בכלל כעס בא לכלל טעות (ספרי במד' קנז. א"ר אילא כעס הוא לפני המקום מי שהוא אומר עשיתי והוא לא עשה (ירוש' סוט' ט כד.. מלך בשר ודם וכו' שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם (בבלי ברכ' כח:. כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך (שם לב.. אפילו בשעת כעסו של הקב"ה זוכר את הצדיקים (שם נד:. בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו ובכיסו ובכעסו (ערוב' סה:. הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה כעס בבית בעלה (יבמ' מב:. אמר (הקב"ה) לסמאל הרשע צא והבא נשמה של משה מיד לבש כעס וחגר חרבו ונתעטף אכזריות והלך לקראתו של משה (מד"ר דבר' יא. — היה בְּכַעַס: אמר לו הקב"ה למשה עכשיו יאמרו הרב בכעס ותלמיד בכעס ישראל מה תהא עליהם (ברכ' סג:. אמר לבני העיר דעו שהמלך עליכם בכעס והוא מבקש לשלוח לגיונות על העיר להחריבה (פסיק' דר"כ, דרשו. לא כן אמרתי כשאהיה בכעס אתה מרצה אותי וכשתהיה בכעס אהיה מרצך (מד"ר שמות מה. אמר לו הקב"ה (למשה) לא יהיו שתי הפנים בכעס וכו' (שם דבר' ג. — ומ"ר: והאיש הזה (הסובל ממחלת הקיבה) יזיקהו הפחות שבכעסים וצום ודאגה וסבה מניעה הליחות (קאנון ג יג א יג. — ואמר הפיטן: זכות איתנים תזכור לבנים שוכן מעונים וכובש כעסים (סד' עבודה, סדור תימנ', אמוני לבבך. גחון גח מבין עכסים, דראונו להזכיר לרקב כעסים (ר"א קליר, שבת זכור, אזכיר סלה. בגדנו והרבינו חימות וכעסים, למרמס אנו מעושים, כי אין בנו מעשים (ר"א בר שמעיה, סליח', אתה חלקי. — ואמר החכם: מי שכעסו במחשבה ייראה עליו הישוב וההדר ומי שכעסו שלא במחשבה תראה עליו השטות (תקון מדה"נ לרשב"ג מ. כאשר הגרב מחולי הגוף כן הכעס מחולי הנפש (שם, והוא מאמר אפלטון. הכעס הוא שונא השכל (מאזני צדק, אלגזלי 141. אל תקצף קצף ויבהלך בחרונך, פן תקרע בכעסך אשר לא תתפור ברצונך, אל תהרס בזעמך אשר לא תבנה בהתנחמך (משיב נפש למנחם המאירי, כ"י. יאות לאדם לדעת שיעור הכעס ואל יהי כעסו חזק וארוך ולא חלש וקצר כי האחת ממדות זאבי היערים והשנית ממדות הנערים (מ' אלדבי, ש"א ה. ובספר בן סירא (כתוב) הכעס כאש בוער (ר"א מודינא, צמח צדיק יא.
*אָחַר, גמל אֹחֵר. — אָנַף. — ºאֶנֶף. — אַף. — גָּעַר. — זַעַם. — זָעַם. — זַעַף. — זָעֵף. — זָעַף. — חֵמָה. —*חָמוּם, ידיו חמומות, מהיר לזעֹם ולעשות מעשים קשים בזעמו. — חָרָה, חרה אפו. — חָרוֹן. — חֳרִי. — חָרַק שנּיו. — התמרמר. — הֵסִית. — עברה. — עשן, עלה עשן באפו. — צהב, היו צהובים זה לזה. — קוֹץ, *קוצים אתה מטיל בעיני. — ºקָטֹב. — קלל. — *קנט, הקניטוֹ. — *קפד, הקפיד. — קֶצף. — קָצַף. — רֹגז. — רָגַז. —*רגזן. — *רטננית. — רעם, הרעים, התרעם. — רצה, רִצָּה אותו. — רקע ברגליו. — רתח. — *רתיחה. — ºרתחן. — שכך, שככה חמתו. — שַׁמַּי, היה קפדן, רגזן. — שִׁסָּה. — *תרעומות.