* 1, ש"ז, מ"ר כְּעָכִים, — מין מעשה מאפה בצורת טבעת, Kringel; gimblette; bretzel: עשאה (את העיסה) כעכין חייבת עשאה לימודין פטורה (תוספתא חלה א ז). אמר ריב"ל לא שנו אלא כיכרות של בבל שנושכות זו מזו אבל כעכין לא וכו' א"ר חנינא אפילו כעכין (פסח' מח:). — ומצוי בסהמ"א: זו הפת עשויה כמין כיסנין מלאים סוכר ושקדים ואגוזין כמין כעכין ולועסין אותן בבתי משתאות (ערוך, ערך כסן). על דבר הכעכין המשוחין באליה אם יש לאסרן (שו"ת מהרי"ט ב יח). ומסנן המשקה וכו' ושורה בו כעכין והנותר שותהו (שו"ת פרי הארץ, יו"ד יג).