*, ש"ז, מ"ר כֵּפִים, — עקר חריות הדקל במקום שהן מחֻברות בהאילן: אמר רבי מאיר מעשה באחד שכיפת שתי כיפין של תמרה להיות יושב עליה (תוספתא כלי' ב"ב ב א). אוכלין בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער רשב"ג אומר אוכלין על של בין הכיפין ואין אוכלין על שבין השיצין (פסח' נב:).