ב. כָּפוּת

* 1, ש"ז, מ"ר כְּפוּתִים, — חתיכה מעץ, אבן או מתכת, שנותנים תחת כרעי מטה וכדומה שלא תגענה באדמה ותשחתנה: כפותין שתחת הרגלים אעפ"י שחקוקות ומקבלין (תוספתא כלי' ב"מ ח ג).


1 אולי כמו כֹפת, עי"ש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים