כִּפֵּחַ
*כיפח, ת"ז, — גבה קומה ביותר, hoch gewachsen; de haute stature; tale: הכושי והגיחור והלבקן והכיפח1 והננס והחרש (בכור' ז ז). הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הכיפח2 ואת הננוס אומר ברוך משנה הבריות (תוספתא ברכ' ז ג).
1 גרסת הערוך, ובנוסח' קפח בקוף.
2 כך הגרסה בכ"י ובדפוס', ובגמ' (שם נח:) קפה, ובכ"י כופה (ד"ס) אך בפרוש מיוח' לרסע"ג כיפח.