ג. כָּפוּת

*, ש"ז, מ"ר כְּפוּתִים, — כמו קבות, קבותים, כלי שׂשֹמרים בו דברים כבושים: כפותין1 של מורייס שגפסן עם השפה (תוספתא כלים ב"ק ז ז).


1 כך בכ"י ארפ' מהד' צוק"מ, ובנוסח' כפיתים, ובמשנ' (כלים י ה) קבותים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים