כְּפִילָה

°, ש"נ, — שה"פ מן כָּפַל, א) כמו *כפוּלה, קמיטה, כפילת היריעה אל מול פני האהל (ר"ח שבת צט.).  להיות לו לשפה כפילתו (רש"י שמות כח ל). — וכמו הִתְכַּוְּצוּת: הכפילה והפשיטה (של העצבים בהצואר) בצדדים שכנגדם (קאנון א א ג ב).  — ב) °חזרת שתי פעמים: כי כפילת אדמדם שהוא מן אדום וירקרק שהוא מן ירוק קושי הוא וכו' לפי שכפילת אילו האותיות למעט אילו הגוונין קודם הגעתן לחוזק האדום והירוק (תשו' דונש על רסע"ג נה).  מוסיף לכפול על כפילתו של רבי (רש"י סוכ' לט.).  מצאנו שהשגיח הבורא ביצירתם (של אברי הבע"ח) השגחה נפלאה וכו' על צד היותר טוב כמו כפילת החושים הנמצא בבעל חי (העקרים א ו).  — ג) °בחשבון ותשברת, כמו °כפל: משליך את סך החשבון הנקבץ מכפילת המספר ז' ז' וישמור הנשאר (ר"א בר"ח הנשיא, העבור ב ו).  כפילת המעלות והשברים אם אתה כופל מספר המעלות במספר מהם וכו' (הוא, חשבון המהנכ', כ"י בריט"מ).  המין הג' בכפילה הנה הכוונה בזה לכפול מספר מה במספר אחר (קצור המספר לר"י בן בירגה, כ"י פריז). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים