*, פ"ע, עת' יִכְפֹּר, —  כָּפַר במעשה וכדו', אמר כי לא היה המעשה ההוא, verleugnen; nier; deny:  כפרו שניהם (שני העדים) כאחד שניהם חייבין וכו' כפר אחד והודה אחד הכופר חייב היו שתי כיתי עדים כפרה הראשונה ואחר כפרה השניה שתיהן חייבות (סנה' ד ד).  אינן חייבין עד שיכפרו בהן בבית דין (שם א).  טענו כלים וקרקעות והודה בכלים וכפר בקרקעות (או שהודה) בקרקעות וכפר בכלים (שם ו ג).  הטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב עד שיכפור במקצת ויודה במקצת (ב"ק קו:).  הכופר במלוה כשר לעדות (ב"מ ד.).  שעל מה שכפר הוא נשבע (שם). —  וכָפַר בפלוני, אמר כי פלוני איננו, או כי פלוני אינו מה שהוא אומר או מה שאומרים עליו:  ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר אף אתה הקהה את שיניו (מכי' בא יח).  האומות כששמעו שאבד פרעה ומצרים בים ובטלה מלכותם ונעשו שפטים בעבודה זרה שלהן כפרו כלן בעבודה זרה שלהן (שם בשלח ח).  בשר ודם יש לו קרוב אם היה עשיר הוא מודה בו ואם היה עני כופר בו (ירוש' ברכ' ט יג:).  קרי לה יהודיה על שום שכפרה בע"א (מגי' יג.).  חמורה ע"א שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה (קדוש' מ.).  פלוני זה כפר באלהי ישראל (ב"מ עא.).  א"ר זירא אם יכפור רבי יוחנן בר' אלעזר תלמידו יכפור בר' ינאי רבו (ב"ב קנד:).  אחאב כפר באלהי ישראל לפיכך אין לו חלק באלהי ישראל (סנה' קב:).  שאיני מניחתך עד שתכפור בתורת משה רבך (שם קו.).  אדם שהוא נוטל אשה ועושה עמה ימים הרבה אפילו העני אשתו אינה כופרת בו אלא אומרת בשעה שהיה עשיר האכילני והלבישני ועכשיו שהעני איני כופרת בו (מד"ר שמות לב).  עם אחד אשר יש בינינו נבזה מכל העמים וכו' וכופרים במי שעשה להם טובה (שם אסת', אם על המלך).  אראך לאומות העולם שאתה משפיע להם טובות וכופרים בך (פסיק' רבתי ל).  מאימתי מקבלין אותם משכפרו בהר גריזים והודו בירושלם ובתחיית המתים (מס' כותים ב).  לבעל הבית שהיה לו בן והכעיסו הבן עבר אביו וראה את הלבלר יושב וקרא אותו ואמר לו לך כתוב שאני כופר בבני והלך וכתב ולא היה שם עדים ולא חתם אחר זמן הלך הבן ונפל לרגלי אביו ובקש הימנו וקבלו ואחר כך עבר אביו אצל אותו הלבלר ואמר לו הלבלר מה לך הנחת אגרת שכתבת לכפור בבנך ואמרת לי להביא עדים לכתוב שאני כופרבבני אמר לו שמא אמרתי לך בכעסי אכפור בו חס לי וכי יש לי אחר בעולם אלא הוא אין אני כופר בבני (אגדת בראש' יד). —  כָּפַר את פלוני, אמר עליו שהוא כופר:  אמר לו (ר"א לר' עקיבא) רבי אל תכפרני1 בשעת הדין כך מקובלני ממך (פסח' סט., ע"ז מו:).