°, ש"ז, — כנוי להטעם מונח: הזקף והוא מחלק הנצב דע שאין לו משרת אלא שופר מורם או מכרבל (הורי' הקורא, שער הטעמ' והמשרת' 91).  כשיבוא (המונח) באות הראשונה קראו לו מכרבל (טוב טעם ה).  המכרבל גם הוא מונח ממש אך כשהוא בא לפני זקף והוא באות הראשונה קראו לו מכרבל וכו' וכן כשיבואו שני מונחים יחד אע"פ שאין הנגינה בראשו אז נקרא הראשון מכרבל והשני עילוי (שם).  ויש מסמני הנגינות שיש להם יותר משם אחד כי הסמן (┘) נקרא מונח עלוי מכרבל (ב"ז, תל"ע א ג).