ג. כָּרָה

1, פ"י, כָּרִיתִי, עת' אֶכְרֶה, אֶכְרֶהָ, — קָנָה, שָׂכַר, kaufen; acheter; to buy: בקברי אשר כָּרִיתִי לי בארץ כנען שמה תקברני (בראש' נ ה). אבל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תִּכְרוּ מאתם בכסף ושתיתם (דבר' ב ו). וָאֶכְּרֶהָ2 לי (את האשה הזונה) בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים (הוש' ג ב). — ופָעו' °כָּרוּי, קנוי: חסידים אלו והריגתם זכור, הגן כרויי בלֶתך וכור (שבת א חנכה, אודך כי).



1 בערב' כרי کرى.

2 לא נתברר טעם הדגש בכף. ואמר רד"ק: וכן דרכם לחזק האותיות בדגש לתפארת הקריאה גם בלא הפסק והוא שתהיה האות שוואית כמו מקדש ואכּרה לי ובעצבות לב (מכלול, שדה"פ)

חיפוש במילון: