* 1, —  קל לא נמצא.

—  הִפע', *הִכְרִיחַ, —  הִכְרִיחַ את פלוני לעשות דבר, כפה אותו לעשות אעפ"י שזה היה לא לרצונו, zwingen; contraindre, forcer; to force:  לפי שהיו (האומות) מונין לישראל ואומרים ויעבידו מצרים את בני ישראל אם בעשותן2 הן מכריחין כל שכן בגופן ובנשותיהם (מד"ר שה"ש, גן נעול). —  ובהשאלה, °הִכְרִיחַ דבר מדבר, הוכיח בראיות ברורות מהדבר שעל כרחנו אנו צריכים להודות בזה:  ואע"פ שפרשת ציצית הכריחו קריאתה מדכתיב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך לא תחשוב שהיא מצוה בפני עצמה (מלמד התלמיד', ואתחנן).  אלה הם דברי הרב להכריח קבלת חז"ל מפאת הכתובים (ר"י אברבנאל, בראש').  והביא זאת ההקדמה כדי להכריח ממנה שמחלוף צדדי התנועה והמהירות והאיחור בגלגלים שהוא חלוף פעולותיהם יתבאר שהגלגלים הם מתחלפים (הוא, שמים חדשים א).  ועוד הכריחו פירוש זה מדקדוקי הסוגיא וכתבו לענין פסק הלכה (מגיד משנה, שחיט' ז ג).  כי אמתת ענייני העולם נודעת מפי רבוי בני אדם המעידים על אותו אמת יותר מהמכריחים דבריהם מצד שכלם וחקירתם (הקד' ספ' החינוך).  שהכרחנו בראיות ברורות במה שהקדמנו שיש בורא לעולם ממציא כל הנמצאות (מעשה טוביה, עולם העליון ג א).  ולולא שאין לי פנאי ודעתי מטורפת עלי הייתי מכריח דברי אלה בראיות ברורות (שו"ת שמש צדקה א ד).

—  הָפע', °הָכְרַח, הוכרח, מוכרח, —  שהכריחו אותו, ובהשאלה, טענה מוכרחת, שעל כרחנו אנו צריכים לקבלה, שיש לה ראיות ברורות:  וחשב הרלב"ג שאין הטענה הזאת מוכרחת וכו' (ר"י אבאבנאל, נח). —  ודבר מוכרח:  והנה ענין הירח אשר לא יראה מפני מניעות הוא מוכרח על מה שהוא עומד עליו מחלקי כדוריותו (ג"ע לר"א הקראי, קדוש החדש יא).