* 1, ש"ז, בכנ' כִּרְיוֹ, מ"ר כְּרָיִים, —  כְּרִי של תבואה וכדומה, צבור של תבואה רחבה מלמטה וצרה למעלה, Getreidehaufe; tas; heap:  המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה אמר ר' יהודה מה קצבה בכרי אלא אם יש בה כדי נפילה (ב"מ ט ה).  וכן כרי של תבואה או גל של צרורות (אהל' יה ז).  לא נתן מן הגדיש נותן מן הכרי עד שלא מירח (תוספתא פאה א ה).  תורמין מן המוץ על הכרי אבל לא מן הכרי על הערימה (שם תרומ' ג יז).  מצא תבואה ממורחת עשויה כרי אסורה משום גזל (שם מע"ר ב יז).  הריני נזיר על מנת שיהא בכרי הזה מאה כור (שם נזיר ב ט).  הפריש בכורים מכרי ממורח (ירוש' פאה א יו ג).  העושה כרי מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה (שם כלא' ו ל:).  היו לפניו שתי סאין וכרי אחד ואמר אחת מן הסאות הללו עשויה תרומה על הכרי הזה (שם תרומ' ג מב:).  היה יושב על גבי כרי וברר צרורות כל היום (שם שבת ז י:).  עשה כרי והשתחווה לו ומירחו ואח"כ אכלו (שם פסח' ב כט.).  עד שלא נתמרח הכרי לא נתחייב כריו תרומה ביקש לעשות כל כריו תרומה אינו עושה (שם פאה א טו.).  הבורר צרורות מתוך כיריו של חבירו (שם כלא' ב כז ג).  במתכוין לפטור את כיריו (שם תרומ' ד מב ד).  הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו (שם מע"ש ה נב.).  תרם את כירייו ואמר לא יהא תרומה אלא למחר (שם גיט' ז מח ג).  היו לפניו שני כריים אחד הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות ואחד הפריש ממנו תרומ' ומעשרות מהו שיתרום מזה על זה (שם תרומ' ב מא:).  היו לפניו שני כריים וסאה אחת ואמר הרי זה תרומה על אחד מן הכריים הללו (שם ג מב:).  אילו שני כריים ותרם מאחד מהן על חבירו שמא לא פטר חבירו (שם שקל' ג מז ג).  התחיל למוד (את הגרן) אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה (בבלי ב"מ מב.).  לא הפריש מן העומרין יפריש מן הכרי (סנה' פח.).  שיבולת שמרחה בכרי ושתלה (מנח' ע.).  עכו"ם שהפריש תרומה מכריו בודקין אותו (ערכ' ו.).  באו לגורן ויצא בעה"ב לזרותה הלך לו המוץ ברוח נטל את התבן והשליכו על הארץ ונטל את הקש ושרפו נטל את החטים ועשה אותן כרי (מד"ר בראש' פג).  מעשה באחד ששכח ולא הכניס כרי של חטים לתוך ביתו ועלה לרגל וכשבא מצא אריות מקיפין לחטים (שם שה"ש, מה יפו).  מי יכול למנות מצות שישראל עושים זורע וכו' העמיד הכרי נותן תרומה וכו' לפיכך הם מתרבים בארץ (פסיק' רבתי יא). —  ואמר הפיטן:  כרם לא כלאים פן יקד אש כריו, יעבוד עציץ נקוב והוסיף נאסר במריו (אזהר' ר"א הזקן, אמת יהגה). —  וכְרִי של דינרים וכדומה:  אמר להן (יעקב לבניו) כרי של דינרין נתתי לעשו (מד"ר שמות לא).