° 1, כרוכיה, כורכיאה, כְּרֻכְיוֹת, כורכיאות, — שם נרדף לעגור: דע אדוני המלך כי יש בקבוצינו תרנגול החזן וכו' והעורב הקוסם והכרוכיה השומרת ר' קלוני', אגר' בע"ח ב ז. ואמנם הכרוכיה השומרת היא זאת העומדת בשדה ארוך הצואר והרגלים קצר הזנב רב הכנפים שם. כל טורף עם נטרף זאב עם טלה ונמר עם גדי פרה ודוב נשרים עם תורים כרוכיה ועזניה יונה ובת היענה אין ביניהם לא שטן ולא פגע רע שם א ב. ובעוד שהם כזה במקצת החבורות באה עליהם כרכיה והיא תצעק וכו' והיתה הכרכיה מבקשת דמו מוסרי הפלסופ' א ג. והוא מביט ימין ושמאל מבקש עוזר ורואה ולא מצא עוזר ונשא עיניו אל השמים וראה כרכיות תעופינה באויר שם. (מי) שעיניו טרוטות שרואה מאחד שנים אני רואה במקום פלוני שני כרוכיות (גראני"ק) והפקח יודע כי הגמל הוא שראה שרואה מאחד שנים ובחלישות ראותו נדמה לו כי הוא כורכיאה (גראני"ק) ובעבור עוות ראותו נדמה לו שהם שנים כוזרי ד ג. הגיעו אלי כתבים מן האלוף התורני מהר"ר אפרים וכו' והנו צועק ככרוכיא עבור קליעת או אריגת שערותיו כמשא כבד הכבידו על ראשו מעשה טוביה, בית חדש א ח.
1 בארמ' כרוכיא: וצווח ריש לקיש כי כרוכיא קדוש' מד.. ובערבי' כֹרכי كُركي.