כִּרְכּוּר
*, ש"ז, — שה"פ מן כִּרְכֵּר: כמה כירכורים כרכר (הקב"ה) בשביל להשיח עמה (עם שרה) ויאמר לא כי צחקת (מד"ר בראש' כ, מה, מח). — ובסהמ"א: ואולם יופי הנערים שיהיו מוכנים אל חמשה דברים ר"ל מרוצה רכיבה האבקות פזוז כרכור (נופת צופים ב יה). — ובהשאלה, °כִּרְכּוּרֵי דברים: אם יש ביניהם איזה כרכורי וערעורי דברים (פלא יועץ, ערך חמיו).