1, ש"נ, כְּרָעַיִם, — רגלים דקות בבע"ח, כמו של הצאן, dünne Beine; jambes minces; thin legs: כאשר יציל הרעה שתי כְרָעַיִם או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל עמו' ג יב.  ואת האיל תנתח לנתחיו וכו' ואת הקרב ואת הַכְּרָעַיִם רחץ במים ויקר' ח כ-כא.  צלי אש ראשו (של השה) על כְּרָעָיו ועל קרבו שמות יב ט.  ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וּכְרָעָיו שם כט יז. — ושל הארבה וכדומה, החלק האמצעי של הרגל, שבה הם מנתרים, Springbein; pied sauteur; saltatorial leg : מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא2 כְרָעַיִם ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ ויקר' יא כא. — ובתו"מ: אברין (כשרים שנתערבו) באברי בעלי מומין ר"א אומר אם קרב ראש אחד מהן יקרבו כל הראשין כרעו של אחד מהן יקרבו כל הכרעים זבח' ח ה.  כיצד צולין את הפסח מביאין שפוד של רמון תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו פסח' ז א.  חתך את הראש ונותנו למי שזכה בו חתך את הכרעים ונתנן למי שזכה בהן תמיד ד ב.  נמצאו כלן עומדין בשורה והאברים בידם הראשון בראש וברגל וכו' הששי בקרבים הנתונים בבזך וכרעים על גביהם מלמעלה שם ג. — וגם בכלים, *כרעי מטה, שלחן וכדומה: הסומך סוכתו בכרעי המטה סוכ' ב ב.  ניטלה קצרה (של המטה) ושתי כרעים כלים יח ה.  כרע שהיתה טמאה מדרס וחברה למטה שם ז.  וכרע של שלחן ויד של סכין תוספתא שבת יג יה.  לקח לו עז וקשרה בכרעי המיטה והיה יונק ממנו חלב רותח שם ב"ק ח יג.  מטה שגרד בה שני לשונות אלכסון או שתי כרעיים אלכסון שם כלים ב"מ ח ה.  כרע (של מטה) שפרש עם הארוכה ועם הקצרה שם ח.  ביצה שנולדה ביו"ט אין מטלטלין אותה לא לכסות בה את הכלי ולא לסמוך בה כרעי המטה ביצ' ג:.