כַּרְתִּי
*1, ש"ז, — כמו *כָּרֵיש: מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן ר"א אומר בין תכלת לכרתי2 (ברכ' א ב). אתרוג הכושי וכו' והירוק ככרתי3 (סוכ' ג ו).
1 בארמ' וסור' כַרָתָא, אך הקריאה המקֻבלה היא כַּרְתִּי, והוא משק' מִשְׁעִי, שֶׂכְוִי, ואעפ"י שאלה מלים מסֻפקות, אך כבר נתקבלו בלשון עפ"י הכלל שלשוננו מיֻסדה על לשון המקרא לפי הנוסחה המסורה, וכבר נכנסו שמות ממשקל זה מלשון ארמ' ללשוננו. ועי' הערה לקמן. —
2 כך בנוסח' המשניות וכן בכ"י, ובערוך הובאה הגרסה כרתה, ובמשנ' שבתלמ' ירוש' כרתן, וכן במשנ' מנֻק' כ"י פרמה עי' זה הערך. והקריאה המקֻבלה של ספרד' ואשכנז' היא כַּרְתִּי, וכן מנֻק' במשנ' מנֻקד' ליבורנו ואמשט"ד. —
3 כך בנוסח' וכן גם בכ"י אך בדפו' נאפולי ופיזרו ככרתן, וכן בתלמ' ירוש' וכן בה"ג ורי"ף (ד"ס).