א. כְּרֵתִי

1, — שֵׁם לגדוד מגדודי מלכי ישראל: וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע וְהַכְּרֵתִי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך וילכו אתו על גחון (מ"א א לח). ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר וכו' ושושא סֹפר ובניהו בן יהוידע על הַכְּרֵתִי והפלתי (דהי"א יח יה=יז).



1 הסכימו החדשים שהם היו גדוד מגוי הכרֵתים (צפנ' ב ה, ועוד), וקצת הקדמונ' פרשו שהוא שם משפחה בישראל, ובעלי התלמוד אמרו שהם הכהנים נושאי האורים והתמים: כרתי שכורתים דבריהם (ברכ' ד.).

חיפוש במילון: