כַּרְתָּן
* 1, ש"ז, — כמו כַּרְתִּי: משיכיר בין תכלת לכרתן2 (ברכ' א ב). הירוק ככרתן3 (ירוש' סוכ' ג ו). — ואמר המליץ: ובכל יום משכימים לקרותה בגן הביתן, בטרם יכיר איש בין תכלת לכרתן, ויהגו בה בשחריתם, קודם תפלתם (ר"י חריזי, תחכמ' ה).
1 עי' הערה לקמן.
2 כך במשנ' שבתלמ' ירוש' בנוסח' הדפוס', וכך מדב"מ, וכך בקטעי הירוש' כ"י מהגני' בשרידי הירוש', וכמו"כ במשנ' מנקד' כ"י פרמה, ושם מנֻקד לַכָּרָתָן. — 3 בבבלי בנוסח' הדפוס כרתי, עי' זה הערך.