*, ש"ז, מ"ר כִּשּׁוּפִים, — שה"פ מן כִּשֵּׁף: שבע מצות נצטוו בני נח דינין וברכת השם עכו"ם גילוי עריות ושפיכות דמים וכו' ר"ש אומר אף על הכישוף ר' יוסי אומר כל האמור בפרשת כישוף בן נח מוזהר עליו (סנה' נו:). התחיל אותו ישראל מפייסו ואומר לו לא כשוף ולא כשפים עשיתי אלא כך וכך הסחתי לה באזנה ועמדה וחרשה (פסיק' רבתי יד). — ומצוי בסהמ"א: כי ההפרש בין הכשוף והפלאים שהכשוף דמיון והפלאים ענין קיים (אמונה רמה ו א). ובני עמלק מכשפנים הם ויש להם יכולת בשנים עשר מזלות ובעת שאין בו מזל אין כשוף מצליח (חזקוני, בשלח יז ט). — ועי' כֶּשֶׁף.