*1, כמו לֹא:  אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו (ברכ' ג ב).  אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף (שם ה ה).  שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזמון ואם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן (שם ז ה).  אם שייר קלח אחד סומך לו משום פאה ואם לאו אינו נותן אלא משום הפקר (פאה א ג).  אם נקצרה (השבלת) עם הקמה הרי היא של בעה"ב ואם לאו הרי היא של עניים (שם ה ב).  אם באת רשות העני באמצע אינן מצטרפין ואם לאו הרי אלו מצטרפין ( שם ו ט).  אם יש בו לכוין שתים כנגד שלש הרי זה כרם ואם לאו אינו כרם (כלא' ה א).  הבצלים הסריסים ופול המצרי שמנע מהם מים שלשים יום לפני ר"ה מתעשרין לשעבר ומותרים בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה (שבי' ב ט).  השוחט את הפרה וחלקה בראש השנה אם היה החדש מעובר משמט ואם לאו אינו משמט (שם י ב).  קנה של זתים אם יש קשר בראשו מקבל טומאה ואם לאו אינו מקבל טומאה (שבת יז ג).  האבן שבקרויה אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה ואם לאו אין ממלאין בה וכו' פקק החלון ר"א אומר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו ( שם ו-ז).  אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ויבער ואם לאו מבטלו בלבו (פסח' ג ז).  כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין (ר"ה ג ח).  אם היה (הכה"ג) חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו אם רגיל לקרות קורא ואם לאו קורין לפניו ( יומ' א ו).  אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהן (מגי' ב ג).  גר שמת והניח זבחים אם יש לו נסכים קרבים משלו ואם לאו קרבים משל צבור (שקל' ז ו).  אם מיאנה (הקטנה) מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל (יבמ' יג ז).  אם נתנה לו בתוך ל' יום מגורשת ואם לאו אינה מגורשת (גיט' ז ה).  אם יש באחת מהן שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת (קדוש' ב א).  זה הכלל כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין ( ב"ב א ו).  אם שמעו אומרים להם ואם לאו באין להם לאותן שעל פתח העזרה (סנה' יא ב).  אם עושים הם מעין מלאכתן שהיו עושין והם שלמים מקדשין ואם לאו אין מקדשין (זבח' ט ז).  שאמר לו השיבני אם אתה ממנה פרנסים אם לאו (ספרי במד' קה).  בזמן שהתורה יוצאה מפיו הרי הוא כמלאכי השרת ואם לאו הרי הם כחיה וכבהמה שאינה מכרת את קונה (שם קיט).  אם יש לו פרנסה במקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו נוטל את החולין כדי תרומת מעשר (תוספתא דמאי ה יב).  בצק שבסידקי ערבה עשאו לחיזוק אינו חוצץ ואם לאו חוצץ (שם פסח' ב א).  אם היו מעורבות בשפופרת הנוד קדוש אחד לכולן ואם לאו צריכה קדוש לכל אחד ואחד (שם פרה ה ט).  מביא שתי שבולים ואומר אם לקט היא הרי זה יפה ואם לאו הרי מעשרותיה קבועין בזו (ירוש' פאה ד יח ד).  אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואם לאו פטורה (שם חלה ג נט:).  שאם היה קשה עליך כאוכל תשברו ואם לאו הכרע עליו כסף ( שם שבת א ג ג).  אם שומע מוטב ואם לאו יהא בנדוי (בבלי ברכ' סג.).  אם אתם מקיימים אותם מוטב ואם לאו הריני נוטל נשמתכם ( שבת לב.).  לב ב"ד מתנה עליהם אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהו לכלי שרת (כתוב' קו:).  שלשה שאלות אני שואל אתכם ואם השיבותם לי הרי מוטב ואם לאו הרי אני משמד אתכם (מד"ר בראש' פב).  שהיו מריבין זה כנגד זה זה אומר אני טוען בארון וזה אומר לאו אלא אני טוען (שם במד' ד).  אדוני המלך הריני נוטע אם אזכה אוכל מפירות נטיעתי ואם לאו יאכלו בני (תנחומא קדוש' ח).  נתקל לאו פושע הוא (ב"מ פב:).  נכרים שבחוצה לארץ לאו עובדי ע"א הן אלא מנהג אבותיהן בידיהן (חול' יג:).  אמרו לו רבך לאו כהן הוא (מד"ר שמות ה). —  ובתשובה על שאלה, אמר הן או לאו:  בודקין אותו שלשה פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הן הן הרי אלו יכתבו ויתנו (גיט' ז א). א"ל (בנו של עקביא לאביו)  שמא עילה מצאת בי אמר לו לאו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך ( עדי' סוף ה).  נכתוב גט לאשתך והוא אומר הין לאמך והוא אומר לאו לאשתך והוא אומר הין לבתך והוא אומר לאו (ירוש' גיט' ז מח ד).  מעשה באחד שבא לפני ר"י אמר לו נתגיירתי ביני לבין עצמי אמר לו ר"י יש לך עדים אמר לו לאו  יש לך בנים אמר לו הן (יבמ' מז.).  שאל אנטונינוס את רבינו א"ל מאימתי יצר הרע נתון באדם וכו' א"ל עד שלא ממעי אמו אמר לו לאו שאילו היה נתון בו עד שהוא במעי אמו היה חוטט את בני מעיה ויוצא (מד"ר בראש' לד).  אמר (אברהם) לשני נעריו רואים אתם מה שאני רואה אמרו לו לאו (שם נו).  הרי מסורה בידכם ברשותכם אם אמרתם הן הן אם אמרתם לאו לאו ( שם שמות טו).  אמרו לו (לבן עזאי) שמא בסדרי מרכבה אתה עוסק אמר להן לאו (שם ויקר' טז).  ואת סבור מפני שהיה (אלעזר) אדם גדול היה נותן לאחרים שיטענו את הכלים שהיה עשוי לטעון אותם לאו  אלא הוא עצמו היה טוען (שם במד' ד).  שמא תאמר אבא שאול ננס היה לאו אלא אבא שאול ארוך בדורו היה ור' טרפון מגיע לכתפו היה (שם ט).  אמר לו הים רבי אם כן יתערבו מימי המתוקין במלוחים אמר לו לאו כל אחד ואחד יש לו אוצר בפני עצמו (שם יח).  אמר לו יהושע לר"ג רבי רצונך שנקבל פולסופוס חבירנו א"ל לאו דא"ר ה.  אמר לו המלך לבנו בני רצונך לסעוד עם האורחים אמר לו לאו (פסיק' דר"כ, קומי אורי).  אמר המלך פלוני אוהבי שם אמרו לו לאו אמר גם אני איני הולך לשם (תנחומא חקת מח).  תאמר שהם עובדים אותה במטמוניות לאו אלא לפרסם עצמם (פסיק' רבתי לא).  ובנוהג שבעולם אדם יהא לפניו שתי קערות מלאות יכול הוא לפנות אחת לתוך אחת לאו (שם, שור או כבש).  מפני מה אתה בוכה שמא מצטער אתה שאתה חורש על גבי המענה אמר לו לאו (פדר"א א). —  ומצוי בסהמ"א:  ואני איעצכם שלא תשבעו בו לא באמת ולא בשקר אמרו הן או לאו (חו"ה, חשבון הנפש ב).  ואמר אדם לחברו אני רוצה לרחקך בשביל שמדברים בך בני אדם אמר לו שמעתני מדבר באחרים אמר לו לאו (אמר לו) אם כן הרחק המדברים (מבח' הפנינ', שער לשון הרע).  כשאדם רוצה לומר הן כופף ראשו וכשרוצה לאמר לאו מנענע ראשו לצדדין ( ספ' חסידים תתשצו). —  *הן ולאו:  שכן דברי תורה נדרשין מכלל הן לאו מכלל לאו הן (מכי' יתרו, החדש ח).  ממשמע לאו את שומע הין ( ירוש' נדר' א לז). —  וכמו שֵם:  לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו (שבת קנד.).  אין לוקין על לאו שבכללות (פסח' מא:).  לאו שיש בו מעשה, לאו שאין בו מעשה (שבוע' ג:).  לאו הבא מכלל עשה אין לוקין עליו (זבח' לד.). —  ובסהמ"א:  אבל הדברים האפשריים לעתיד אין אנו יודעים היהיו או לא יהיו ומה יצדק מהם ההין או הלאו אין דעתנו יכולה להשיג אותו (ספ' מוסר לר"י בן עקנין ב טז). —  ומ"ר:  האוכל אבר מן החי עובר בלא תעשה חלב מן החי חייבין עליו משום שני לאוין משום חלב ומשום חי (תוספתא חול' ז י).  שני לאוין וכרת אחד לאוין חולקין כריתות (ירוש' שבת ).  כל המונה את ישראל עובר בלאו וכו' ר"נ בר יצחק אמר עובר בשני לאוין (יומ' כב:).  חייבי לאוין (יבמ' כ.).  זה הוא עושק זהו גזל ולמה חלקן הכתוב לעבור עליו בשני לאוין (ב"מ קיא.). —  ואמר הפיטן:  אחוה דעי אתכם בהוראת לאוין מאתים ושבעה ושבעים (אזהר' ר"י ).  יסוד לאוי נחלי איתן ומצות סרוס (שם, אספרה).