לָאֵל
°1, ש"ז, — כמו כֹח ועֹז: יה השרה שכינתך בקרבם, יעלו לחוג לבית נוָם, בהכונן עיר מושבם, כח ולאל תשגבם, צור עוזם ומשגבם (יוצ' ב' סכות, אנא תרב). ירד והגיד לחבריו מאמר אל, וצוה הבליעל להרגם בכח ולאל, ושנים מהם הוציאו תחלה שהם גדולי ישראל (מוס' יוה"כ, אלה אזכרה).
1 עשה הפיטן את המלה לָאֵל מהדבור יש לְאֵל ידי (בראש' לא כט), כאלו היתה הלמד מהשרש.