* 1, ש"נ, מ"ר לְגִימוֹת, —  שה"פ מן *לָגַם, במשמ' טעימה, אכילה או שתיה קלה: כדי לגימת שלש ביצים מגולגלות זו אחר זו (ירוש' סוט' א טז ג).  —  ומ"ר:  כנגד עשר לגימות שנתן נבל לעבדי דוד (ר"ה יח.).  —  ובכלל, אכילה ושתיה. צעקת לגימה, עסקי לגימה, וכיוצא בזה:  כל מי שיש לו צעקת לגימה על חבירו ודומם שוכן בסנה (גיט' ז.).  בשביל חנופה שהחניפו  לקרח על עיסקי לגימה חרק עליהן שר של גיהנם שניו (סנה' נב.).  גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל שנאמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים  (שם קג:) —  °וההפך:  גדולה לגימה שמקרבת רחוקים (מראה המוסר יו).