לָגַז

* , פ"י, — לָגַז החציר וכדומ' במַלְגֵּז, אחזהו בהמלגז מהארץ והגביהו: שנים אוחזים במלגז ולוגזין1 בכרכר ושובטין (ספרא ויקר' ט ז).



1 כך גם בתוספתא שבת ט י) וכן בגמ' שבת צב:, ופרש רש"י: מאספין השיבלין.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים