, — כמו לוּלֵא: לוּלֵי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני (בראש' לא מב).  אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם לוּלֵי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יי' פעל כל זאת (דבר' לב כו=כז). לוּלֵי יי' צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו (ישע' א ט).  לוּלֵי יי' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי (תהל' צד יז).  ויאמר להשמידם לוּלֵי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית (שם קו כג).  לוּלֵי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי (שם קיט צב).  לוּלֵי יי' שהיה לנו יאמר נא ישראל   לוּלֵי יי' שהיה לנו בקום עלינו אדם אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו (שם קכד א=ג). — ועם פעל אחריו: ואולם חי יי' אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לוּלֵי מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר (ש"א כה לד).