לוּלֵא

— מלת התנאי של שלילה, לוּ היה הדבר לא כך, wenn nicht wäre; si ce n'etait pas; if not: כי לוּלֵא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים (בראש' מג י). ויאמר להם לוּלֵא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי (שפט' יד יח). כי לוּלֵא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו (ש"ב ב כז). — ועי' עוד לוּלֵי.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים