לוּלָבִי

°, ת"ז, לנק' לוּלָבִיִּית, – בצורת לולב משמ' ב': ולזה היתה האוזן לולביית כלומר ששבילי האוזן הם מעוקמים כמו נקבי המכבש (רשב"צ דוראן, מג"א, ח"י ד). – ובהשאלה, בנגינה: וזה שממנו (מן מיני ההעתק בנגינה) מה שיקראוהו קצתם הלולבי והוא שני מינים לולבי פנימי ולולבי חיצוני והפנימי הוא אשר יתחיל ד"מ מהנעימות אשר על קצות הקבוץ ויטה אל זה שימשך להם משני צדי הכובד (ספר המוסיקי מאבן עומיה בן עבד אלעזיז, כ"י פריז).

חיפוש במילון: