ש"ז, מ"ר לוּלִים, — א) כעין ארֻבה בתקרה שבין שתי עליות שדרך בה עוברים מעליה לעליה או משלשלים דבר מלמעלה למטה, Luke, Schacht; lucarne; shaft: פתח הצלע התיכנה אל כתף הבית הימנית וּבְלוּלִים יעלו על התיכנה ומן התיכנה אל השלשים (מ"א ו ח). — ובתו"מ: ולולין היו פתוחין בעליה לבית קדשי הקדשים שבהן היו משלשלין את האומנין בתיבות כדי שלא יזונו עיניהן מבית קדשי הקדשים (מדות ד ה).  מהו לערב דרך לולים (ירוש' ערוב' ז כד:).  לולים אילו ע"ג אילו חייבין במזוזה (שם מגי' ד עה ג).  לול הפתוח מן בית לעלייה צריך סולם קבוע להתירו (בבלי ערוב' עו:).  לול פתוח מן בית לעלייה אמר רב הונא אם יש לו פתח אחד חייב במזוזה אחת (מנח' לד.). — ובהשאלה, *נקב ברחם האשה בין העליה לפרוזדור: החדר מבפנים והפרוזדור מבחוץ ועלייה בנויה על שתיהן ולול פתוח בין עלייה לפרוזדור נמצא (הדם) מן הלול ולפנים ספיקו טמא מן הלול ולחוץ ספיקו טהור (נדה יז:).  וכמו נקב פתוח מן העליה לגג הפרוזדור ונקב זה קוראין אותו לול (רמב"ם, אסורי ביאה ה א)).  נקב קטן של שבילי נושאי הזרע מן הבצים לתוך פי הרחם והוא הנקרא בלשון חכמים לול ושם גג הפרוזדור (מעשה טוביה, גן נעול א). —  ב) *חלל בקרקע לשפך שם שֹׁפכים או להשליך שמה דברים: ר"א בר' צדוק אומר לול קטן היה בין כבש האולם ולמזבח למערבו של כבש אחת לששים ולשבעים שנה פירחי  כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש כעיגולי דבילה ומעלין ושורפין אותו בקדושה (תוספתא סוכ' ג יה).   מגילתה נגנזת תחת צירו של היכל למה בשביל לשחקה לול קטן היה שם המים נשפכין (ירוש' סוט' ג יח ד).  לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש ששם היו זורקין פסולי חטאת העוף (פסח' לד.). — ג) *מקום מושב התרנגולים, Hühnersteige; poulaillier; hen-roost: שערי בתים והלולים והרפת ומתבן ובית התבן ובית הבקר (ספרי דבר' נו).  העושה נקב בלול של תרנגולים (שבת קב:).  דלת של שידה ושל תיבה וכו' ושל לול של תרנגולים (שם קכב:).  שערי עיירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין (יומ' יא.).