*1, ש"ז, — מין עשב, לו עלים רחבים מתפשטים על הארץ, Schlangenkraut; serpentaire; =aria: היתה שדהו זרועה קנבוס2 או לוף לא יהא זורע ובא על גביהם (כלא' ב ה). הטומן את הלוף בשביעית ר"מ אומר לא יפחות מסאתים עד גובה שלשה טפחים וכו' לוף שעברה עליו שביעית ר"א אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו (שבי' ה ב=ג). וכל הטמונים בארץ כגון הלוף והשום והבצלים(פאה ו י). איזהו דבר שאין זרעו כלה כגון הלוף והשום והבצלים (תרומ' ט ו). מפנין תרומה טהורה ודמאי וכו' ולא את מעשר שני והקדש שלא נפדו ולא את הלוף ולא את החרדל רשב"ג מתיר בלוף מפני שהוא מאכל עורבין (שבת יח א ). אלו הן מיני חרסיות הלוף והשום והבצלים (תוספתא תרומ' ט ג). הלוף שעלה תמרות בשביעית (שם שבי' ב ב). מעשה שהיינו בעין כושין ואכלנו לוף על פי ר' טרפון במוצאי החג של מוצאי שביעית (ירוש' שבי' ה לו.). — *לוּף הַשּׁוֹטֶה, מדברי: עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה וכו' עיקר הלוף השוטה ועיקר הדנדנה (שבי' ז א=ב). לולבי זרעים ושל עדל ועלי הלוף3 השוטה (עוקצ' ג ד). — וכנו קצתם את הלוף האמתי °לוּף פִּקֵּחַ: זה עלה הלוף השוטה (אבל) עלה הלוף הפיקח לא (ר"י בן מלכי צדק, שבי' ז א).
1 בערב' לופ لوف, תארו אותו הערבים כך: נבאת יח'רג' לה ורקאת ח'צ'ר רוא' ג'עדה תנבשט עלי אלארצ' ותח'רג' לה קצבה מן ושטה ופי ראשה ת'מרה ולה בצל שבה בבצל אלענצל ואלאנאש יתדאוון בה, ע"כ, ובעבר': צמח יצאו לו עלים ירקים יפים מקוצים יתפשטו על האדמה ויצא לה קנה מאמצעו ובראשו תמרה ולו בצל כמו בצל המדברי והאנשים ישתמשו בו לרפואה. — והביא אסף השם הארמי לופא: עשב הנקרא דרקנטיאון ובלשון ארם לופא עליו רחבים וניצתו דומה לנחש (אסף, כ"י מינכן 48). —
2 בגמ' ירוש' כ"י קרבס, ותרגמו קרביא. וכבר הביא הרמב"ם שהוא כרויה בערב' کرﯿﻪ. —
3 ופרש רה"ג: הלוף השוטה פירוש זה לוף דומה לקולקוס והוא במינו עליו רחבים ואם הוא שוטה עליו רחבים יותר ויותר. ע"כ. וכל הערוך: ולוף שוטה דומה ללוף אחר וממינו הוא אבל עליו רחבים יותר.