* 1, תוש"ז, — שאינו שפוי בדעתו, ובמשמ' מָחלשת, אויל, חסר דעת, toll, närisch; intensé, fou; mad, fool(ish): חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, החרש והשוטה והקטן וכו' (תרומ' א א). תלה בקטן עד שיגדיל וכו' או בחרש או בשוטה אין שומעין לו אלא אומרים לו עליך מצוה או חלץ או יבם (יבמ' ד ו). האונס והמפתה והשוטה לא פוסלים ולא מאכילים (שם ז ה). שור של פקח שנגח שור של חרש שוטה וקטן חיב, ושל חרש שוטה וקטן שנגח שור של פקח פטור, שור של חרש שוטה וקטן שנגח, בית דין מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין להם בפני אפוטרופוס, נתפקח החרש, נשתפה השוטה והגדיל הקטן חזר לתמותו (ב"ק ד ד). שאלו את הזקנים אם אין רצונו בעבודה זרה למה אינו מבטלה, אמרו להן וכו' הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות, יאבד עולמו מפני השוטים?2 (ע"ז ד ז). והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח (ר' ישמעאל אב' ד ז). הכושי והגיחור וכו' והחרש והשוטה והשכור וכו' פסולין באדם וכשרין בבהמה (בכורות ז ו). שוטה אחת בעיר או נכרית או כותית, כל הרוקים שבעיר טמאין (טהר' ה ח). החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה אם יש להן פקחות מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה (נדה ב א). הרואה יום אחד עשר בין השמשות תחלת נדה וסוף נדה וכו' הרי אלו טועות אמר ר' יהושע עד שאתם מתקנים את השוטות בואו ותקנו את הפקחות (שם ו יד). שוטה היה זה (סנחריב) שלא היה יודע לפתות (ר"ש בן יוחי, ספרי דבר' לז). איזה הוא שוטה, היוצא יחידי בלילה3 והלן בבית הקברות מקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו, פעמים שוטה פעמים חלום זה הכלל כל זמן ששוטה הרי הוא כשוטה לכל דבר (תוספת' תרומ' א ג). המסרט על בשרו, ר' אליע' מחייב וחכמ' פוטרין, א' להם ר' אליע' והלא בן סטדא לא למד אלא בכך, אמרו לו מפני שוטה אחד נאבד את כל הפיקחין? (שם שבת יא טו). שוטה פעמים יש לו בושת ופעמים אין לו בושת (שם ב"ק ט יג). אין שוטה נפגע4 (שבת יג:). ר' יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא, אשכחה לברוריה אמר לה באיזו דרך נלך ללוד, אמרה ליה גלילי שוטה לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה, היה לך לומר באיזה ללוד (ערוב' נג:). א"ר יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת וכו' היכי דמי אילימא דיודעת לשמור גיטה ויודעת לשמור עצמה וכו' אלא דאין יודעת לשמור לא גיטה ולא עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת (יבמ' קיג:). אמרו לו לרבי יהודה פקחת תנשא, שוטה לא תנשא? (יבמ' קטז:). מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים ונתנה לשוטים ולתינוקות (ב"ב ב:). ובי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן אנו נאבד שבועתינו (ע"ז נה.). בעי מינה רב הונא מרב בחרוזין מהו, א"ל אל תהי שוטה, בחרוזין5 הרי זה סימן (חול' צה:). אמר להם שוטים וריקים, על שאני אומר לכם אתם מחזירין לי כך (הלל, אדר"נ יב). בשביל שוטה זה שעשה שלא כהוגן אנו נאסור כל המקילין (ר', חול' צה.). כהן שוטה וכו' ר"א ברבי צדוק אומר עושין לו כיס של עור, אמרו לו כל שכן שמביא לידי חימום, אמר להן לדבריכם שוטה אין לו תקנה? (נדה יג:). נטפל להם רבי יוחנן בן זכאי א"ל שוטים, זו מניין לכם (מגי' תענית א, ג.). אמר להם ישמעאל, שוטים אתם, אני בכור ואני נוטל פי שנים (מד"ר בראש' נג). חלום קשה ונבואה קשה אבל שוטה אריכות ימים מבטלת וכו' מיצחק דכתיב ויהי כי ארכו לו שם הימים מיד והנה יצחק מצחק (שם שם סד). שאמרו המצרים לפרעה בא ונזדווג לאומה זו, אמר להם שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם, אלולי יוסף לא היינו חיים (שם שמות א). אחר ימים היה לו דין ובא אצלו וחייבו, יצא מלפניו ואמר אין דיין שוטה הימנו (שם שם לא). שמעו נא המורים, שוטים, שכן בכרכי הים קורין לשוטים מורים (שם במד' יט). עשו אמר שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו (ר' לוי, שם אסתר, ויקראו סופרי המלך). ראה הבן אדם אחד, א"ל ראית את אבי, א"ל שוטה, אתה רוכב על כתיפי וכו' (פסיק' ר"כ, זכור, כא:). כשילדה שרה כל סומא שהיה בעולם נפתח, וכל פסח [נעשה] שוה, וכל אלם נפקח, וכל שוטה נתרפא (פסיק' רב' מב, וה' פקד את שרה, קעז.). ועי' חֵרֵשׁ, קָטָן. — ובצרופים כגון *שוטה שבעולם: שוטים שבעולם, בטובה שהשפעתי לכם אתם מתגאים (מכי' בשלח, מסכ' דשירתא ב, לה:). לאחד שהיה עומד וצוהב כנגד אביו, אמרו לו שוטה שבעולם, כנגד מי אתה [עומד] וצוהב, כנגד אביך (ספרי דבר' שט). אמר להם הקב"ה (למלכות רומי) שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם (ע"ז ב:). אמר להן הקב"ה שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת וכו' (שם ג.). שוטה שבעולם, ולא תהא תורה שלנו כשיחה בטילה שלכם (מגי' תענית א, ג.). שוטה שבעולם, דרכן של מתים להיות נתבעין אצל חיים (ר' לוי, מד"ר ויקר' ו). אמרה לה אי שוטה שבעולם, ישמעו אזניך מה שפיך מדבר וכו' (שם שה"ש, אל תראני). אמר לו שוטה שבעולם, כל עצמו של אבא לא מסרני לידך אלא ע"י שלא הייתי שומע לו (שם שם, כרמי). והן משיבין לו ואומרין שוטה שבעולם, אין אתה יודע שעולם הזה דומה לשבת (שם רות ג). אמרה לו שוטה שבעולם, כבר קיימת כל המצות ולא נשאר לך אלא זו בלבד (שם איכה, אלפא ביתא קדמאה מעשה במרים). — ובנקבה גם *שוטית: ואמר לה אברהם הלא שוטית שבעולם את, אלמלא לא שפל הוא מכלם לה היה יושב למטה תחת כלם (אליהו זוטא כה). ועי' עוֹלָם. — *שוטה שבשוטים, שוטה גמור, שוטה מֻפלג: אפילו שוטה שבשוטים אין מאבד כל מה שנותן לו (ירוש' תרומ' א א). — *חסיד שוטה: חסיד שוטה ורשע ערום ואשה פרושה ומכות פרושין הרי אלו מכלי עולם (ר' יהושע, סוט' ג ד). — *ופתגם, אין מביאין ראיה מן השוטים: אמר להן רבי אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו, אמרו לו שוטה היה, ואין מביאין ראיה מן השוטים (שבת קד:). ואמר ר"ש אני ראיתי נחש ששתה ציר בצידן, אמרו לו שטיא הוה ואין מביאין ראיה מן השוטים (חול' מט:). אמר להם רבי שמואל מעשה בקלפטרא מלכת יונית וכו' אמרו לו אין מביאין ראיה מן השוטים (נדה ל:). — *וכלב שוטה, כלב חולה במחלת הכלבת: חמשה נהרגין בשבת, זבוב מצרי וכו' וכלב שוטה שבכל מקום (ירוש' שבת יד א). סימני כלב שוטה פיו פתוח, רירו יורד וכו' (שם יומא ח ה, וכעין זה בבלי שם פג:). — *צאן שוטה: צאן, לרבות כל משמע צאן, אף החרש, אף השוטה, אף הננסת (ספרא ויקרא, דיבורא דחובא סוף פרשה יב, ויס, כז.). — וכתאר לצמח לא תרבותי, *הדס שוטה, *לוף השוטה, הדס הבר, לוף הבר: הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב (רב חסדא, סוכ' יב.). כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית, יש לו ביעור ולדמיו ביעור, ואיזה זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה וכו' כל שאינו מאכל אדם וכו' אין לו ביעור ואין לדמיו ביעור, ואיזה זה עקר הלוף השוטה ועקר הדנדנה וכו' (שביע' ז א-ב). הפיגם והירבוזין השוטים (שם ט א). ועלי הלוף השוטה אינן מטמאין טמאת אוכלים (עקצ' ג ד). ועי' הֲַדַס, לוּף. — ובסהמ"א, בכור שוטה6: בכור שוטה שאינו כל כך עיקר בכור כי הוא מן האם (רגמ"ה, ב"ב קכו:). — °ונאמר בפתגם: שאל שאלת השוטים, ושמר שמירת הנדיבים (מבחר הפנינים א מב, הברמן, ט). השתיקה מענות השוטה טוב מענותו (שם ג יד, שם, טו). הדעתן כשהוא מבקר מי שהוא כבד עליו, אינו שונה לבקרו, והשוטה אינו מרגיש בבזיון (שם יח ו, שם, כח). טוב לסבל שוטה מחצי שוטה (שם יח כ, שם, ל). כל אהבה היא כלום ואהבת השוטה אינה כלום (שם כ ד, שם, לא). חברת השוטה סכנה, ושנאתו שמחה (שם כ כב, שם לג). ורוב השחוק סמן השוטה (שם מב יד, שם, נד). השוטה אין לו תקנה והוא מדוה שאין לו רפואה (שם, מב כא, שם שם). וכל ארוך שוטה (ר"י זבארה שעשועים ב, דודזון, 19). חזן בגימטריא שוטה7 (שם ה, 48). אין לגנב טוב מן החבל ולשוטה טוב מן הכבל (עמנואל, מחב' יט, הברמן, 535). חלי השוטים לא ירפא כי אם בשוטים (עמנואל פראנסיש, ספור מעשה שבתי צבי, קבץ על יד א, 133). לב השוטה בפיו (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי י כ). סכין ביד שוטה סכנה (אליהו בחור, תשבי, סכין). שוטה אחד יכול להקשות מה שלא יוכלו אלף חכמים לתרץ (יעב"ץ, תורת הקנאות, מב). שוטה אחד יכול לקלקל מה שלא יוכלו אלף חכמים לתקן (בית יהונתן, ח:).