,פ"ע, עבר לַצְתָּ, — לָץ פלוני, דבר דברים של צחוק ולעג, spotten; railler; to mock:  אם חכמת חכמת לך וְלַצְתָּ לבדך תשא (משלי ט יג).

—  הִתפ', הִתְלוֹצֵץ, תִּתְלוֹצָצוּ, —   כמו קל:  ועתה אל תִּתְלוֹצָצוּ פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יי' צבאות על כל הארץ (ישע' כח כב). —  ובתו"מ:  כל המתלוצץ ייסורין באין עליו (ע"ז יח:).  אמר רב קטינא כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין (שם).  אמר ר"ש בן לקיש כל המתלוצץ נופל בגיהנם (שם).  אלו אדומים וכו' והם מתלוצצים בכל יום על ישראל על הצרות הבאות עליהם (מד"ר במד' יא). —  ובמשמ' °נהיה ללצון:  לץ בבוא ללוצץ פולץ ונתלוצץ, כעץ מחצצים לחצץ (ר"א קליר, שבת זכור, אץ קוצץ).

—  הִפע', הֵלִיץ, הֱלִיצֻנִי, —  הֵלִיץ את פלוני, צער אותו בדברי ליצנות, jem. bespötten; railler qqn.; to rail:  זדים הֱלִיצֻנִי עד מאד מתורתך לא נטיתי (תהל' קיט נא).

—  פועַ', °לוֹצַץ, לוֹצַצְתִּי, —   כמו הִתפ':  לץ בבוא ללוצץ, פולץ ונתלוצץ, כעץ מחצצים לחצץ, כנץ על צפור לנצץ (ר"א קליר, שבת זכור, אץ קוצץ).  וטעיתי ויעצתי וכזבתי וכפרתי, ולוצצתי וגם לצתי ומרדתי ומריתי (ערב' יוה"כ, לך אלי).  לא יאמר לגר שם עבודה זרה אפילו להיות לוצץ בה (ספ' חסידי', תתתקמה).  הערה למשכיל שלא יהיה שום אדם נבזה בעיניו עד שיקלהו ויבזהו או ילוצצהו כדרך גלית לדוד (המאירי, משלי יא).