דַּנְדַּנָּה

*, ש"נ, — מין צמח, הוא מאכל בהמה ועפ"י הדחק גם מאכל אדם:  כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וכו' ואיזה זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה העולשין והכרישין והרגילה ונץ החלב (שביע' ז א).  עיקר הלוף השוטה ועיקר הדנדנה והעקרבנין (שם ב).  עלה הלוף שוטה והדנדנה יש שיש לו שביעית ואין לו ביעור (נדה נ"א:).  — ועי' לוף.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים