דַּנְדַּנָּה
*, ש"נ, — מין צמח, הוא מאכל בהמה ועפ"י הדחק גם מאכל אדם: כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וכו' ואיזה זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה העולשין והכרישין והרגילה ונץ החלב (שביע' ז א). עיקר הלוף השוטה ועיקר הדנדנה והעקרבנין (שם ב). עלה הלוף שוטה והדנדנה יש שיש לו שביעית ואין לו ביעור (נדה נ"א:). — ועי' לוף.