ב. לָטָה

° 1, פ"י, עתי' יִלְטֶה, – כמו לָהַט: בשובו טובל ופז יעטה, ויקדש עוד ככתבו, שי הערבים ילטה2, מנחתו ונסכו אחרי שובו (רסע"ג, עבודה).



1 אולי כמו בערב' לט'י لظى.

2 ובפרוש שם: ילטה כמו ילהט.

חיפוש במילון: