*, ש"נ, — שה"פ מן לָטַשׁ: המחוסר הגפה טמא והמחוסר לטישה טהור (כלים יד א). — ובסמה"א: ובהיות האויר רטוב במטר רטיבות עם לטישה יהיה כמו המראה ובהיות השמש נכחו למעלה ממנו אז תהיה השמש נראית באויר וכו' ותולד ממנו הקשת (רש"ט פלקיירא, המבקש צה).