א. לָט
1, ש"ז, מ"ר לָטִים, — כמו א. לַהַט: וירם (משה) במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים ויעשו כן חרטמי מצרים בְּלָטֵיהֶם ויחזק לב פרעה (שמות ז כ-כב). ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים ויעשו כן החרטמים בְּלָטֵיהֶם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים (שמות ח ב-ג). ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה וכו' ויעשו כן החרטמים בְּלָטֵיהֶם להוציא את הכנים ולא יכלו (שמות ח יג-יד).
1 רק בעבר', ולא נתברר מקורו, ועי' להט. ובתלמ' הבדילו בין לטים ולהטים, ואמרו: בלטיהם אלו מעשה שדים בלהטיהם אלו מעשה כשפים (סנה' סז:).