א. לָטָה
* 1, פ"י, לוֹטָה, לוֹטוֹת, — לָטָה את פלוני, קלל אותו: לאלה ולשבועה שכל הנשים לוטות כך תגיע ליך כשם שהגיע לפלונית (מד"ר במד' ט).
1 בארמ' לוט: היינו דאמרי אינשי תהא לוטא ולא תהא לאטה (סנה' מט.), לייט רב ואמר מאן דמצערן לא לוקמוה ליה בני (שבת קח.). תרגום אביו ואמו קלל דמיו בו (ויקר' כ ט) אבוהי ואמיה לט קטלא חייב.