1, ש"נ, מ"ר לְטָאוֹת, —  שרץ הארץ בע"ח בעל ארבע ידים וארוך הזנב, זריז ונבון, אהב בפרט השמש והמקומות היבשים Eidechse; lézard; lizard:  והאנקה והכח וְהַלְּטָאָה והחמט והתנשמת (ויקר' יא ל). —  ובתו"מ:  ועור האנקה והכח והלטאה והחומט ר' יהודה אומר הלטאה כחולדה (חול' ט ב).  בהמה וחיה אינן מטמאין עד שתצא נפשם הותזו ראשיהם אעפ"י שמפרכסים טמאין כגון זנב של הלטאה שהיא מפרכסת (אהל' א ו). —  * זנב הלטאה, כנוי לדבר מועט:  שיערו חכמים בכעדשה שכן חומט תחלתו בכעדשה ר' יוסי בר"י אומר כזנב הלטאה (וחגי' יא.).  (אותם שלשה כהנים אחד מהם אמר) הגיעני (חלקי מלחם הפנים) כפול (ואחד) אמר הגיעני כזית (ואחד) אמר הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו (של זה האחרון) ומצאו בו שמץ פסול (פסח' ג:). —  ובסהמ"א:  בשר הלטאה והוא אישטיליאו ממית ולפעמים תפול ביין ותמות בו ותמק המק בשרה ויהיה היין ההוא כסם מות וארס (קאנון ד ו ב ה). —  ולהמין הראשון:  במערכת הלטאה נראה בריות משונות בתמונותיהן הרבה יתר מאד מאשר במערכת צב השלטי גם מבנה גויתם וארחות חייהם משונים בעלי המערכת הזאת עד להפליא מהם שוכנים במים ומהם חיים ביבשה יש מגביהים לשבת על העצים ויש אשר בצדם מתוח עור ככנפים ולפי מקומות משכנם השונים ישונה גם גודל גויתם מן התנים הגדול הרובץ בתוך יאורים עד הלטאה הקטנה היושבת בסתר סבכי יערים גו הלטאות הנה בכלל הוא ארוך ודק ועגול אם מעט ואם הרבה ומכוסה באפיקי מגנים גדולים או בשריון קשקשים או בעור מפוצל סביב בעגילים ראשם קצר ומחודד לרוב ונבדל אך מעט מן הצואר פיהם רחב ויש להם עפעפים רובם הולכים על ארבע ורגליהם קצרות עד כי בלכתם דבקה לארץ בטנם לבד באיזו מינים המטפסים הרגלים ארוכות ודקות יותר מהם יש רק בעלי שתי רגלים ויש עוד שאין להם כל רגלים והולכים על גחון כנחש (תוה"ט ג, מפלג' הזוחלים). —  ויש מהם מינים הרבה:  °הלטאה המצרית, °לטאת המים, °לטאה ירקרקת, °לטאה טלואה, וכו'.

אנקה. —  *חברבר. —  חֹמט. —  *חרדון. —  שׂממית. —  תנשמת.