לָטַף

§, — קל לא נהוג.

— פִע', §לִטֵּף את פלוני, החליק אותו בידיו, ובכלל התנהג ברֹך, נהוג בדבור העברי בא"י והשתמשו בו כבר בעתונים ובספרים1.



1 עי' לוח לונץ תרס"ד, אחיאסף שנה י, הזמן תרס"ה כ תמוז,השלוח תרס"ה 266.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים