1, ש"נ, מ"ר לֹיוֹת, — צורת קשוט בבנין וכדומה מחֻקה על אבן או מתכת בצורת חלזון או לפיפה, Schnecke, Spirale; volute: ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות2 מעשה מורד (מ"א ז כט). מתחת לכיר הכתפות יצקות מעבר איש ליוֹת (שם ל). ויפתח על הלחת ידתיה וכו' כרובים ארית ותמרת כמער איש וְלֹיוֹת סביב (שם לו).
1 כך בערב' לַיַה لٓيّٓه, ועי' הערה לקמן.
2 מתרגום השבעים נראה כי היתה להם נוסחה אחרת באלה הכתובים או תרגמו לא את המלים אלא הענין כמו שנדמה להם. חכמי התלמוד אמרו: כאיש המעורה בלוייה שלו (יומ' נד:). ריב"ג אמר: ומנ הד'א אלמעני ענדי ליות מעשה מורד ותפשירה אלתצאקאת ואתצאלאת יעני אנ תלכ אלצור כאנת קאהמה עלי שטוח מבשוטה מלתצקה בהא, ע"כ, ובעבר': ומן הענין הזה אצלי ליות מעשה מורד פרוש חבורים ודבוקים ר"ל כי הצורות ההן היו עומדות על משטחים פשוטים מחוברים אליהם ודבקים בהם. וכן רד"ק. והחדשים במשמ' זֵר ועטרה. והנה כבר ברר קיטל (Kittel, Stud. 7. hebr. Arch. 220), כי הקשוט שהיה נהוג בימים הקדומים ההם בבנינים היה בצורת לולב וחלזון, וכך גם על המרכבה שנמצאה בקפרוס. והנה השם ליה ليّه בערב' משמש ממש במשמ' זו ומתורגם בהמלון הערבי-הצרפתי שנדפס בבירות, בצרפתי' volute, והוא הוא הקשוט חלזוני הצורה.