*, לֵיךְ, —  מלת גוף לנוכחת, כמו לָךְ:  אנשי יהודה היו כותבין (את תהיי יושבת בביתי וכו'ׂ) עד שירצו היורשין ליתן ליך כתובתיך (כתוב' ד יב).  אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא יכולים היורשים לומר לה אם את אצלינו יש ליך מזונות ואם אין את אצלינו אין ליך מזונות (שם יב יג).  ששלח אצלה שליח ואמר לה גט ששלחתי ליך מבוטל הוא (גיט' ד א).  המוציא את אשתו משום אילונית וכו' נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה אמר ר"י אומר לה שתיקותיך יפה ליך מדיבוריך (כשם ח).  מספר כתובתה נלמד שהוא כותב לה שאם תנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליך (עדי' א יב).  האומר לזונה הא ליך טלה זה בשכרך (תמור' ו ב).  הבעל שאמר אין כאן שבועה לא אמר כלום זקן שאמר מופר ליך בטל ליך לא אמר כלום (ירוש' נזיר ד נג.).  לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו אמר לה מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך (ברכ' לב.).  לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת ליך על השלחן (כתוב' פא:).  אמר לה בתי תורה התירתך ואני מה אעשה ליך (נדר' כ:).  אמר לה (ר"ש בן חלפתא לבתו) בתי הניפי עלי במניפה ואני אתן ליך ככרין דנרד (ב"מ פו.).  הרי את מקודשת לי ע"מ שאין ליך עלי שאר כסות ועונה (שם צד.).  לבת מלכים שנשבית ביד הלסטים ובא המלך והצילה לאחר ימים בקש לישא אותה לאשה אמרה לו מה אתה נותן לי אמר לה אם אין ליך עלי אלא שפדיתיך מיד הלסטים דיי (מד"ר שמות כד).  שכל הנשים לוטות כך תגיע ליך כשם שהגיע לפלונית שם במד' ט.  הלך ואמר לאשתו אומר ליך בעליך סימן שאכל עכשיו קיטנית שגרי לו אותה טבעת (שם כ).  פותחת ומוציאה כתובתה וקוראת ורואה בכתובתה כך וכך חופות אני עושה כך וכך ארגוונות טובות אני נותן ליך (שם איכ', זכור עניי).  מה ליך לשחק עם פלוני מה ליך לדבר עמו אם דברה עד עכשיו מותרת לביתה (תנחומא נשא ד).  אמר לה ירמיה דומה מכתך למכתו של איוב וכו' לאיוב השלכתי לתוך האשפה וליך עשיתי אשפה של זבל וכו' לאיוב כפלתי בניו ובנותיו וליך אני עתיד לכפול בנייך ובנותייך לאיוב כפלתי כספו וזהבו וליך אני עתיד לעשות כן (פסיק' רבתי כו). —  ומצוי בסהמ"א:  החזירי לנו הכתובה ששלמנו ליך שנשואיך נשואי טעות (הלכ' פסוק', קדוש').  מעשה באחת שכתבה נכסיה כולן וקנו ממנה באת לפני רב הונא אמר לה מה אעשה ליך שלא הקנית כמו שמקנין בני אדם (שם).  בלשון הזה משביעין אותה שלא נתן ליך בעליך בצנעא כספים (תשן'הגא', גני', JQR XX, 107).  והוא הדין באומר לזונה הא ליך דבר זה והבעלי לפלוני הישראלי (רמב"ם, אסורי מזבח ד י).  אמר לה קיים ליך ומופר ליך וכו' אמר לה קיים ליך היום הרי זה קיים לעולם (הוא, נדר' יג כב).  ואמרתי לה לאמה תקחי ליך השני גרוש' הללו את עזיזי בעד מוהר בתך (שו"ת פרי הארץ, אה"ע ג).