ב. לֹיָה
° 1, לויה, ש"נ, — לֹיַת גוף לגוף, היחס מזה לזה: לדעת מחקרי הגוף והשטח והקו והנקודה והמרובע והמשולש והמעוגל ולוית כל אחד מהם לחבירו וההפרש ביניהם בהתחברם ובהתפרדם (ר"י ברצלוני, פי' יציר' 65). — וכמו תאר, °שני דברים לויים יחד, מחֻברים ודבוקים: ויאמר השר ואיך זה יתכן להיות, הילדות והחכמות לויות, ומי הוא זה ביהודים, אשר ראה הילדות והחכמה רוכבים צמדים (עמנ', מחב' יב).
1 לפי פרוש התלמוד והמפרשים של המלה לֹיה הקודמת במשמ' חבור, עי' הערה הקודמת.