*, — צורה קדומה של מלת הגוף לנכחת, כמו ליך: לא יאמר אדם לאשתו בשבת מופר ליכי בטיל ליכי כדרך שאומר לה בחול (נדר' עז:). — ובהרכבה עם הֵי, הֵילִיכִי, עי' ערך הֵילִיכִי ובהערה שם. — ועם שֶׁ, *שֶׁלִּיכִי, כמו שֶׁלָּךְ: אשה שאמרה לחברתה תרנגולת שלי וביצים שליכי ואני ואת נחלוק באפרוחין (ב"מ סח:).  ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו אותו היום שאשתמש בכהונה גדולה אלבוש באונקלי שליכי ואחגור בצילצול שליכי (מנח' קט:).  ואם אמר לה עשי לי משליכי חושש לשאור ותבלין שבה משום שביעית (חול' ו.).  א"ר חמא בר"ח נתנבאת ולא ידעה מה נתנבאת הליכי שליכי הוא (מד"ר שמות א).