* 1, ש"ז, מ"ר לִמּוּדִים, — א) נֶסֶר, לוחַ לכסות בו בור, פי תנור, וכדומ', Brett; planche; board: מי שהיה יינו בתוך הבור וכו' עושה לו למודים2 בשביל שלא יחמיץ (מו"ק ב ב). תנור שבא מחותך מבית האומן ועשה בו למודין ונותנן עליו והוא טהור נטמא וסילק את למודיו טהור (כלים ה ט). ארבעה עשר שחל להיות בשבת משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה ועושין לו לימודין ונותנין עליו מערב שבת (תוספתא פסח' ז א). עין של תנור שעשה לה לימודין מבפנים (שם כלי' ב"ק ז ט). — ב) מאפה בצק בצורת לִמּוּד: עיסת הכלבים מעצמה ניכרת עשאה כעכין חייבת עשאה לימודין3 פטורה (תוספתא חלה א ז).
1 לא נתברר מקור מלה זו ופרושה בודאות, ועי' הערה לקמן.
2 פרש ר"ח (שבת קכה:) עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ והן כסויי עצים ועליהם טיט. ע"כ. והביא לשונו הערוך, ערך למד ג, והוסיף: ויש מפרשים לימודין דתנור עניין שיפוץ. ע"כ. ורש"י במו"ק שם: נסרים, וכן בגמ' ברכ' לח. והר"ש פרש: לימודים הם מסגרות כדרך שעושין אנחנו לחביות של עץ העשויות מנסרים. ע"כ. אך אין לזה יסוד, ועי' עוד הערה לקמן.
3 כך בנוסח' ובכ"י אר"פ, וכך בגמ' ירוש' חלה א נח:, ובגמ' בבלי בנוסח' בלימודין, וכך בערוך וברמב"ם, בכור' ו יד, וכן בסמ"ג מ"ע, קנא, אבל אין ספק בדבר כי זה שבוש שנשתרבב עפ"י המלה כעכין שקודם לו שסברו כי הכף שבראשיתה היא כ הדמיון, ואינו כך אלא זו מלה כעך, עי' זה הערך, והיא מעידה גם על חברתה שצריכה להיות בלי כ הדמיון, וכך בכ"י. ומאמר זה, שמבדיל בין צורת כעך וצורת למּוּד, מעיד כמו"כ על השם למּוּדים שאינם בצורת טבעת, כמו שפרש הר"ש את השם לימודים שבהלכ' תנור במשנה כלים, כי צורה זו היא צורת הכעך, מוכח כי הלמּוּד הוא דוקא בצורת דבר ארוך וצר, כמו שפרש רש"י: נסר.