*, ש"ז, מ"ר לִמּוּדִים, — שה"פ מן לָמַד: אל תבקש גדולה לעצמך ואל תחמוד יותר מלמודך (אבות ו ד).  גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה (ברכ' ז:).  שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד (סוכ' כא:).  וכבר היה ר' טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נחזה בלוד נשאלה שאלה זו בפניהם תלמוד גדול או מעשה גדול וכו' נענה ר"ע ואמר לימוד גדול נענו כולם אמרו לימוד גדול שהלימוד מביא לידי מעשה (קדוש' מ:).  אין למדין הלכה לא מפי למוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה (ב"ב קל:).  חמשה דברים משכחים את הלימוד האוכל ממה שאוכל עכבר וכו' אף המניח כליו תחת מראשותיו ח' דברים משיבים את הלימוד פת פחמין וכו' והשותה מים של שיורי עיסה (הור' יג:).  כשם שהזית משכח לימוד של ע' שנה כך שמן זית משיב לימוד של ע' שנה (שם). —  ובמשמ' דבר שלִמֵּד פלוני: לימוד ערוך הוא בידינו שהשבת קובעת בין בדבר שנגמרה  מלאכתו בין בדבר שלא נגמרה מלאכתו (ביצ' לד:). — ומצוי בסהמ"א במשמ' אחד מהענינים שמלמדים לתלמיד בבי"ס וכדומה: וכל ילדינו לומדים דבריו על פה בהפסד גדול ליתר הלמודים (אגר' שד"ל נג).